ש. גיא / פרחים |
והמכתב נעלם
בין השורות ניסיתי להסביר
וכך חלף לו הסתיו...
והנה את עומדת
וזר פרחים בידייך
הם שלי אני צועק
ומנסה לגעת
הצורות שמתרוצצות
כמו עקבות של ילדים
זה רק זיכרונות
ועכשיו החורף כאן...
והנה את עומדת
וזר פרחים בידייך
הם בוכים
וכך גם את
וכבר השתגעתי
מלספור את הימים
לספור את הלילות
השתגעתי מלדמיין,
מלברוח, מלבכות
כך עזבתי חיי.
והנה את עומדת
וזר פרחים בידייך
הם שלי אני צועק
ומנסה...
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|