בלילה בחיפה
אחד מחכה לילד
השני לגאולה
נשמתי התאומה לא מחכה לכלום
ואני עורג לירח
הבית שלו הוא של חמותו
האישה שלו היא של הפחדים
את השקט שהוא מחפש
הוא מדמה למצוא
ברעש בוכנות המנועים.
בבוקר עם הרבה ניקוטין
הכרמל נראה כמו ההר שתכננתי
פעם
לכבוש בסערה
המשכיות המבט לא סותרת.
וכמה יפים הפרחים
בלב הגנים הבאהיים
הייתי מביא לך את כולם.
החיבור הזה לא חיברתי ללמד לבני האדם את אשר לא ידעו
אלא להזכירם את הידוע להם כבר ומפורסם אצלם פרסום גדול
אני מעיין במסילת ישרים בבית הכנסת שבעכו
את הבמה של השליח החליף לוצאטו בבור
לבורא ממעמקים יש לקרוא
וכמה יש לקרוא
וכמה בור.
קצת למעלה משם מול חומות עכו
שמערבבים נפוליון אחד
עם צלאח א-דין
אני שומע את בגין מנחם
סופד להרוגי הפריצה למצודה
חייהם-מלחמה,
מותם-גבורה,
מלחמתם-קודש,
זכרם-נצח
ומוסיף
ונאמר אמן. |
