חרוזים, חרוזים אל הדף נשפכים
כעת כבר כולם יכולים לקרוא את המלים.
חרוזים, חרוזים מהלב הם יוצאים
אך בניתוח משמעותם כמעט כולם טועים.

חרוזים, חרוזים עוד ועוד רוצים
אך גם הם לא בדיוק יודעים מה הם רוצים.
חרוזים, חרוזים כמה שהם יפים
עוד הנאה לקהל האוהבים.

אז שוב אנחנו כאן עם אותם החרוזים
שנשארו כמקודם למרות שהחליפו פנים.
הנה הם כאן מוחזקים בידיים רועדות
ידיים שבעזרתן מחפשות תשובות.

חרוזים, חרוזים הם כל כך כואבים
את לבו של המשורר לאט לאט שורפים.
את הלב האובד הם לא מרפאים.
אך את עין הכל הם כל כך משובבים.