אז אני פונה ללכת
כי הייתה לי הבטחה
העולם עצר מלכת
כשאמרת "אני תמיד שלך"

אם החיים והמוות, בידי הלשון
זו כנראה הסיבה
שאני מרגיש כישלון

כי מילים יכולות להטביע ספינות
וכאלה מילים נקראות הבטחות

אז אני פונה ללכת
כי אני הייתי הבטחה
פעם העולם עצר מלכת
היום הוא מתרחק ממך

ואני פונה ללכת
את העבר אני קובר
את אמרת שיש לי לב מאבן
אבל גם הוא יכול להישבר

עכשיו אני פונה ללכת
לא נשארה לי אפילו הבטחה
אני עוצר ואת הולכת
לשנינו יש
עוד דרך ארוכה

לאן עכשיו אפנה ללכת
אם לא נותרה בי עוד תקווה?
והעולם יכול שוב לעצור מלכת
אם תקיימי את ההבטחה

החזיקי בידך פיסה של אבן
ותחברי אותה