שב-נא תחת עץ התפוחים השחורים
ואל תתבייש מאורו המופקר של הירח.
ובשעתי אתלבש במיטב העלים
שעליהם הנחת את כפות ידיך.
בערום תמים ופטמות קמלות,
לנוכח הלילה הקיצי הזה, אוחז אותי בשלשלאות.
אז אנסה ממנו להשתחרר,
אל בין קוצים עכורים להזדחל
וכדי להטעות את השיממון
אשאל אותך איזה איזה אתה הכי אוהב של ר' מ' רילקה.


תשב לך בערב
מתחת לעץ התפוחים השחורים
ותתקע את מזלגך הכסוף בתוכי
תחפור כאוות נפשך הצמאה
ותאכל בשקט
את כל פרותי הרקובים, ילד.