אנטיקוט התענה שלושה ימים. לבסוף הוא קרא לי ואמר: אני צריך
מטוס קטן כדי לטוס למקום כלשהו שאומר לטייס. אני רוצה שזה יהיה
גם בלי ליווי בכלל. עשיתי כבקשתו והכנתי מטוס קטן. הוא טס
לירושלים ונחת בשדה תעופה חשאי. הוא הלך מהר להר הבית ועלה
במדרגות עד לבית המקדש. כשהוא נכנס הכהן הגדול שאל אותו: מי
אתה? הוא אמר לו: אנטיקוט. הכהן: יש הרבה שבאים לכאן ואומרים
שהם אנטיקוט.
אנטיקוט: בכל זאת אתה יכול לתת לי חדר פרטי כדי שאוכל להתפלל
בו? הוא אמר לו שכן. אנטיקוט נכנס לחדר הפרטי ששמור למלכים
והחל להתפלל. הוא אמר: אנא אלוהיי, אני מולך בחסדך על כל בני
האדם. אם תיאות לעשות לי חסד קטן ולפתור את בעייתי אודה לך
מאוד. לפתע האיר אור את בית המקדש כולו. ברגע זה הרגיש אנטיקוט
משהו בין הרגליים שלו. כשהוא חזר לארמון הוא ניסה למצוא את
הרופא אך הוא נעלם ולא נמצא בשום מקום.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.