שבורה לרסיסים
לא פחות ולא יותר,
הכל מעורבל שם בפנים
הכאב רק הולך וגובר
להיקרע לגזרים,
זה כל מה שאני צריכה,
אפילו רק שני חצאים,
ימלאו את המשימה
זה מעל ומעבר
לכל מה שדמיינתי,
התנפצו כל אשליותיי
שאופתע, רק פעם אחת בחיי
למה אתם מקשים עלי?
אני כבר לא מצליחה להתעלם...
רוצה לארוז את חפצי
ופשוט... להעלם
אולי יגיע יום
בו אצליח לוותר,
אמצא את האומץ
להתעורר במקום אחר...
ביום הזה אקום עם חיוך
עקום בחציו,
אך אמיתי במלואו
היום הזה.. .יחרט בזכרוני לעד
אך עד אז אהיה
שבורה לרסיסים
לא פחות ולא יותר
הכל מעורבל שם בפנים
והכאב...
רק הולך... וגובר |
