|
דע את הים הגדול
עם השפה הנמוכה
ותדע אותי
את מלוא מבטחי הטמנתי בו
על ספסלי עץ שבטיילת,
את מלוא סודותיי סיפרתי לו
עת לנערה יפה ללא תקווה מחכה
דע לחוש את מרקם החול
כשהיד חופנת את הקרקעית
ותדע את רגישותי
כל מגע מותיר סופות אבק,
כל נגיעה פורמת את הקשיחות
שנדמית מרחוק
והיה וראית מטוס חג מעל
תלוי בין תכלת שמיים ולובן אדוות גלים
וידעת את חלומי היחיד,
להינתק מכל חבלי ארץ
ולשייט בין עננים
והיה ותביט ותשאל
מה כל זה לך איש צעיר?
אומר לך אז
חיים ומוות התהוות וכליון
זהו קיומי
ואתה תהנהן חרש
ואני אדע שאינך יורד לסוף דעתי |
|
די , עזבו אותי.
לא, אאני לא
מוכן לרשום.
שום דבר. סלוגן
למה זה בכלל?
אח, אבל אין לי
אינטרנט בכלל.
תפסיקו , זה
כואב לי.
טוב, חמה עדשה.
איי, הא?
במה חדשה, מי לא
מכיר?
באה משטרה, בוא
נברח |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.