אני מפחד מהבדידות.
שתכסה עליי בקרום בוהק ומשונה
כך שאף אחד לא יחשוב לגשת

אני מפחד מהילדות.
שכמו אחרי אבא
אמצא עצמי נודד ומחפש
אבוד בשלוות עולמים

אני מפחד להיות אבא.
שאצמח ואגדל לבבואה מטושטשת
של קווי דמותו

אני מפחד שלא אמצא
נערה צלולה בקרוב
שאשכח כיצד לאהוב

אני נרדם בחול,
אחרי שמסתכל כיצד איש ואישה נמסים בגלים,
כיצד בחור רץ בעקבות כלב שחור למרחקים,
אני חולם את כל הימים שנדמו אבודים
ועכשיו הם משכשכים כולם במים הרדודים

אני יכול לראות בהם את דמותי
כמה גדלתי