|
איזה קץ מר וחיוור קיבלה הפוליטיקה
כשירדה ממדרגות הגן
כשרצה לפתוח את שער הגיא
בשביל הגלימה האבודה שלה.
אך דרכי ארץ נשארים בשביליהם
ועוקבים במלוא הערנות אחרי
הסקרנים המתמוססים.
כשם שדמה של הפוליטיקה
התמוגג אל תוך הפרי
כשהדת אכלה את בואם. |
|
|
אני זוכר אותה,
אני זוכר אותה
מהמכולת,
אני זוכר אותה,
אני זוכר אותה
קונה שם...
לא משנה.
ראובן, החבר
הקודם של שלי
שוב בדיכאון |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.