בועז בלחסן / יופי רב |
ויכלת ללטף את פני אהובתך
והחום נמוג והקור מפשיר.
והתעופה מותרת
והרוח ממהרת
ליבנו היה אז נושק לצידו השני
ולשונותינו מסתלסלות להן
מתנגנות לצלילי העננה
כשם שהתחבקו היפים ביפות
והחוטים הצבעוניים נרקמו.
וכולך היית איתי אז.
וכולך היית שלי שם.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|