|
רחוק רחוק
כשטיפסנו ביחד על ההר
פחדנו שניפול.
קרוב קרוב
כשנשקנו
אני לך
ואתה לי
פחדנו שהנשיקה הזאת לא תיגמר לעולם.
וכך באמצע
כשנגחנו במטרה
היא פשוט התפספסה
ואתמול כשגנחנו במיטה
פשוט גמרנו בדמעות.
לא יכולה להצביע על מה שקורע אותנו.
על הנקודה שלא מאפשרת
לי ולך לצמוח ולפרוח בעולם
בעולם שכולו נשר אחד גדול.
כשהייתי קטנה לא תיארתי לעצמי
שיש כ"כ הרבה נשרים בשמיים
ולמרות שאני ילדה טובה
פשוט לא רציתי להכיר
את העולם הזה שכולו אי שפיות ניצחית.
האנשים פה בריאים אבל הארץ חולה.
אך בעל כורחי הכרתי
וכעת נותר לי דבר אחדלהתמודד עם הבלתי צפוי.
לרוץ כל בוקר על-מנת
שבלילה אוכל לישון בשקט. |
|
|
אני כותב עכשיו
את התסריט
לג'יימס בונד
בשבי האפגני,
חסר לי רק
לאפיין את הדמות
של הרשע, ערבי
ערבי אבל צריך
קצת
עומק...לא?!
חבר שלום
בשבי(ס) הגזענות
האינפלציונית
שצמודה למצב. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.