|
שוליו של הנהר הגדול
נפרסו לפתח עיניי הכואבות
ברשפים של אש ותימרות עשן
כמשך סופת השמיים המצהיבה.
הערפל השתרג לחיי
מבעד למעטה העלטה הכבדה
כול תופי המלחמה צרמו בקול
את יבבת התינוקות הנטושים.
מפתני המוסר הוקרבו למולך
בדגלי לאום של כחול ולבן
יריעות בד אדומות נפרשו לאורך גדר המערכת
כטיפות דמם של היפים בבנים.
שכחתי לומר שהתעוררתי לתוך סיוט מתמשך
על פרקי אבות גנוזים
על מסורות של אובדן צלם אנוש
על טוהר הנפש שנשכח מהארץ. |
|
|
רק רציתי להודות
לפיני גרשון
שנתן לי כל כך
הרבה רעיונות
לסלוגנים בשעה
כל כך מאוחרת
וכל כך מזוויעה
של הלילה, רגע,
כבר בוקר בעצם,
נו מיילא!
זה לא משנה
ת'זוועה!
ם. ףץךן, מודה
בהסתה לרצח!!! |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.