שוב מוצאת את עצמי
חושבת עלייך באמצע היום,
כותבת עלייך באמצע הלילה.
יותר משנה עברה מאז שהכרתי אותך
כל כך הרבה מילים נכתבו
ועדיין, קשה להגדיר, להסביר, מה בדיוק היה שם,
מה גרם לי לרצות בך כל כך,
מה משאיר אותך עוד אצלי.

באמצע היום חושבת עלייך,
הפנים שלך מתערבבות לי עם פרצופים אחרים
זה גורם לי לקחת צעד אחורה ולהתרחק מהעולם,
להתרחק מכל דבר שיזכיר לי אותך.
אומרים שכעס צריך לשחרר, שלא בריא לכעוס
הבעיה שלא את האדם שעליו אני כועסת,
עליי, עליי שיצרתי לעצמי עולם כל כך רע,
שלא האמנתי שמגיע לי יותר.

באמצע החיים שוב מתאהבת,
שוב פעם באדם הלא נכון,
מחפשת מי שישפיל אותי, שיקטין אותי, שיוכיח לי שאני דפוקה
שאני לא שווה יותר מזה.
אבל עכשיו עוצרת, עוצרת וחושבת,
מבינה שזה לא באמת מה שאני רוצה.
מגיע לי ואני רוצה שיהיה לי טוב,
פתאום באמצע הלילה, רוצה שיהיה לי טוב.