הלילה כל כך חם כאן
אין לי כוח להיכנס למיטה
אין לי שקט מעצמי
הלילה אינני שקטה
הלילה הרבה חסר בי
אפילו חסר בי אתה

פתאום
כבר אמצע יולי
כל התכניות שהיו לי
מתחילות להסתבך
פתאום
אני נזכרת
שפעם הייתי אחרת
ולא יודעת איך

הלילה קצת בודד כאן
אין כאן אף אחד
תמיד אני כמעט
תמיד אני ליד
הלילה הרבה חסר בי
הלילה אני לבד

פתאום
כבר אמצע יולי
בין כל הימים שהיו לי
לא יודעת איפה הייתי
פתאום
יש עוד שרב
ומה שיש עכשיו
הוא לא ממש מה שרציתי

הלילה משהו ריק כאן
אין כלום בין הסדינים
אני מורכבת מרצף
של רגעים קטנים
הלילה הרבה חסר בי
אפילו קצת אני.

(פתאום
כבר אמצע יולי
בין האנשים שהיו לי
אני מאבדת אותי
אבל לא יודעת מתי
אי פעם בין כל לילותיי
היה לילה כל כך אמיתי)

המממ... הפזמון האחרון (ששמתי בסוגריים)- מיותר?