משהו השתבש בהנעה הקדמית
קודם לכן יכולתי לנסוע לאחור
להסתובב
עכשיו אני נע קדימה
בלי עצירה
קודם לכן יכולתי
לאותת הצידה
לפתוח את תא המטען
ולהעמיס משהו
עכשיו המושבים מלאים
יושבים מאחוריי
ולצדי
קודם לכן יכולתי
ועכשיו לא
את יכולה להגיש לי את העיר שלך
על מגשי כסף
ועדיין
לא
את יכולה לנסות לצפות את העיר שלך
בפירורי לחם
ועדיין
לא
את יכולה מצדי
להפשיט את העיר שלך
ולפשק את רגליה
ועדיין
לא
ראיתי את הנערות הצעירות
בלילה חמישי
מתנוססות
מתמוססות
מחזיקות בנעוריהן חזק
זה הקלף היחיד שלהן
ולא היה לי כוח
הייתי אדם שחוט
וקצת פחות ממשורר
הייתי נבוך
למראה הבשר הרך
"מתוך בדידות אתה מבין
שידידות עם עצמך
היא דבר סביר
היא דבר נדיר"
תן לאהבה להיכנס
תן לה להקיף אותך
חיילים ושוטרים
תן לאהבה להיכנס
עמוק למטה
רדוד למעלה
תן לה להיכנס
תן לחייליה
להניח את ראש הפלדה
למרגלותיך
תן לאהבה
להיכנס
אני זקוק לרגע לבדי
כדי שאוכל
להרוג את עצמי
להניח לעצמי
אני זקוק לרגע אחד
בלי מתכת
כדי שיוכלו עקביי
לבעוט באחוריי
(האם את אוהבת אותי?)
פסנתרים זה טוב
הפסנתרים מגיעים לי
הייתי צריך לדעת
יש לי לי תכלית
השטן בתוכי בדיוק כמו שאלוהים
השמש שמאירה עליי
היא לא שמש
ושיערי האדום
בולט מתחת לחום האדמה
(האם את אוהבת? אותי?)
(כמו שאני אוהב אותך)
השאלה המרכזית היא
האם העראק יציל אותי?
האם העראק יצליח לכרוך אותי
לכדי אנתולוגיה
או שאני אכרוך את עצמי
סביבו
(ועכשיו, האם את אוהבת אותי? כמו שאני אוהב אותך? הא?)
את תהיי חייבת לסלוח לי
כי זה כבר
לא בידיי
את שוכבת על הספה שלך
ומחכה לי
ואני לא בא
אני לא אבא
קראתי כבר את כל התחזיות
והן לא לרוחי
מוטב שאבכה ולא אשתכר
מוטב שאשתכר ולא אכה
מוטב שאכה
(אני מחפש את תגובות הקוראים)
התינוקת של אף אחד
שוכבת על הספה
ואני לא מחבק
אותה
רע כמו שאני יודע
שקוע בעצמי עד הצוואר
(כמה זמן? כמה זמן?)
הכתר שלי שוקל הרבה
ואני מלך לא רצוי
שהכתיר את עצמו
ויתנקש בעצמו
כדי לחסוך לשונאיו
את העונג
דיסטורשן דיסטורשן
דיסטורשן דיסטורשן
(עמוק בפנים, אני מחפש הערכה)
יום אחד
גבר כהה ממני
יקרע ממך שמלות
ישיל ממך
תחתונים פרחוניים
ישמח את איברי המין שלך
כמו שאני לא יודע
ידו הימנית
תאדים ותתנפח
את תשקעי בו
את תשקיעי בו
ותקבלי תמורה
ראויה יותר ממני
(העמק השווה)
יש ימים
שחיי חולפים מולי
אני נותן לאהבה להיכנס
והארץ שוקטת
ארבעים שנה
(אני נותן לאהבה להיכנס
אני נותן לאהבה להיכנס). | 