מיקה מור / אני, לבדי |
נשאב אל תוך גופי הרדום.
בנגיעה של רגע, מחנק
ובמילה של שתיקה, בריחה.
חול שורר מכל מקום
נבלע אל תוך הים הכחול.
בליטוף של רגע, פציעה
ובלחישה של רקיע, תמונה.
מוצאת אני, עצמי גלומה
בכל מקום חשוכה, משותקת
מבודדת,
אט-אט מתעוררת.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|