מיקה מור / לילות |
כשהשמש שוקעת והלילה קרב,
השקט אורב בפינה
מחכה להתגנב ולפרוץ בסערה.
והיא, בתום שירי ערש
מסתגרת בגופה,
מפוחדת ומאוימת מהדממה,
שמהדהדת בראשה.
באטימות אוזניים
ובסגירת עיניים
מנקה כל מחשבה
ומחכה לבוקר
שיסלק את הדממה.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|