גלעד לייבה / מחרשת השיר |
מסמרות שערותיי, מחזקות שורשיהן,
משירות את החלשות,
ומותירות את החזקות שבי.
שירה וסיפורת מעבדות את נפשי לדעת
כמחרשה עבת מחשל.
חורשות את תלאות לבי כמו היה
ניר נימים מדמם.
גודעות את הללו ששורשיהם קצרים וחשופים,
ומותירות את העמוקים והכנים.
שירה וסיפורת עוזבות אותי כמו אותו חבר ילדות שמצא
לו ידידים חדשים. יוצאות אחת-אחת מזקיקי שערותיי
שנשרו ויוצאות לרוח חדש.
משאירות אותי מתגעגע.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|