03.44 AM

מדפדף בעמוד הישן שלי בבמה חדשה.
שום דבר לא השתנה והיאוש לא נעשה יותר נוח.

קורא קצת בעמוד של ניצן.
לא מגיב.
אין טעם.
מקבל הודעה בפייסבוק מידוען מקומי.
מתעלם.
חושב ש
כבר עדיף יוני דואר.
צוחק. לבד.

לוקח את האוטו ונוסע.
שומע ניל יאנג באוזניים.
כולי מודע לכך שזה שומקום.
ולקראת הסוף של "אצבעות-אבקה" אני חושב על התאבדות.
אולי אכנס עם האוטו במהירות במעקה?
אולי אטביע את עצמי בים.
ואולי לא.
חוזר הביתה ומתגלח.

חושב ששום דבר לא קורה סתם.
ואם יש מחשבה טעונה בעולם - ובכן,
מדובר בתאונה.

מתהפך במיטה עם הכלב.
ישן עם הכלב.
מתעורר מהכלב.
יורד עם הכלב.
נפרד מהכלב.

קונה כרטיס טיסה.
לא מספר לאף אחד.
מתרגש. לבד.

נוסע לעבודה.
שומע סמית'ס באוזניים.
פאניקה ברחובות לונדון,
פאניקה ברחובות בירמינגהאם,
IT SAYS NOTHING TO ME ABOUT MY LIFE.

מקדים לעבודה בחצי שעה,
מתקשר לאקסית.
מנסה לומר:
"היום לפני שנה נסעתי לראות את דילן בבירמינגהם",
אך היא שומעת:
"היום לפני שנה נפרדתי ממך".
ככה זה כשאוהבים.

ניצן כולה באדום.
גופיה וקשת.
חושב להחמיא לה,
מפחד להטריד אותה.
נזכר בג'ון לנון שר:
"Please don't wear red tonight".

לכמה רגעים בעבודה,
בין ההופעה האדומה של ניצן
להופעה הבלתי נמנעת של הבוס,
שוכח איך אני מרגיש. לבד.

מתקשרת אקסית אחרת.
חושב ש
היא פטיפון עם מחט יהלום,
בעולם דיגיטלי.
שומע שטוב לה.
אומר לה שאני עסוק.
היא מנתקת.
חושב ש
פעם היא לא הייתה מנתקת.
ככה זה כשאוהבים.

מתקשר טל.
מתקשר נדב.
מתקשר שי.
מתקשר יואב.
מתקשרת ניצן.
מתקשרת רונית.
מתקשרת אורטל.
מתקשר אורי.
עמית לעבודה אומר שהדציבלים של צלצול הטלפון שלי מפריעים לו.
אני מחזיר בתגובה אופיינית בעניין פופולאריות.
משקר. לבד.

חוזר הביתה.
מיגרנה.
לוקח שני כדורי אלגוליזין פורטה.
ממלא אמבטיה.
שופך מלח מועשר על כף.
מטפטף 8 טיפות שמן אקליפטוס טהור על המלח.
מוסיף לאמבטיה.
שוכב 20 דקות ערום.
נכווה. לבד.

יוצא מהאמבטיה.
הודעה בפלאפון.
"מה קורה?"
מאת:
זו שלא רצתה.
מתלבש.
עונה לה בהודעה משלי.
היא מספרת על עצמה דברים שכבר ידעתי.
מגלה בה עניין, לצורך העניין.
היא משתפת, כדי לברוח מהבדידות.
אני טוב במשחק הזה. לבד.

מספר לה על כרטיס הטיסה.
היא מזמינה את עצמה להצטרף.
אני מדמיין אותה שרועה על חוף ים בריביירה,
חושפת טפח משדיה,
מגלה לי רגליים חלקות
ונותנת לי לחוש קמרים בגופה.
מצלם אותה על רקע הנוף,
בקיץ אירופי,
רק כדי להוכיח שהיינו קיימים,
באמת קיימים,
במקרה ומישהו לא שם לב.

מתעורר מהאשליה.
מדפדף בעמוד הישן שלי בבמה חדשה.
שום דבר לא השתנה והיאוש לא נעשה יותר נוח.

ילד הכוכבים חושב שרנה דאקארט היה סתם פלוץ שתיין,
"אני כותב משמע אני לבד".