קורל שטיין / שקט |
היא קמה מכיסאה
בוחנת את כולם, מסתכלת
מלמעלה
במקרה שמישהו החליט להסתכן -
להיתפס.
יד אחת מני רבות מושטת למעלה
בהיסוס מהול בפחד
העיניים נפגשות
והיד יורדת.
השקט שורר. הס!
אני מקיצה מהחלום,
או האם, בעצם, היה זה זיכרון?
ועכשיו אני מתפכחת.
כאילו שדבר מעולם לא קרה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|