כשיצמח בי הרגש
לבי יתהווה,
העצבות והאושר
יתחלקו שווה בשווה,
אולי אז אדע
וזה לא יהיה כה מפחיד
איך אפשר לחלקם
מבלי להפריד.
הכתום הבוהק
לא יאיים בשקיעה,
אצרח את הלכלוך
וכי אז אהיה נקייה,
לא אוכל לבלבל
בין האמת לשקרים
והלילות החשוכים האלה
באמת יהפכו לבקרים.
כי אדע אז אותי ואסדיר נשמתי, עייפות לא תהא בי, וזה יהיה
אמתי.
כשיחזור בי התום
שקצת השתפשף
אז אולי לבי לא
ילך כיחף,
ואדרוך ואמשיך
ואצעד ואהיה
כשיצמח בי הרגש,
ולבי יתהווה.
18/07/05 |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.