ערן רובינשטיין / אפור |
עם מרפסות וורודות שעל
גגותיהם בקצה המעקה
ספסל.
אשב לי שם בקרסוליים נודדים.
לאן אנדוד מדוע
קרסוליים נדנודים? תצעק תקרא לי השכנה
זה רעיון גרוע.
ומה רואים משם, מן הגגות, שאין לי כאן איתי?
בעבור מה כיתתי את קרסוליי במדרגות?
והרי שם או כאן אשב כדלהלן
תוכי רוקן
ואין בי עוד דבר.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|