נורית פיצ'ה / קול קטן |
מתבוננת בשממה
והכוכבים כמו לוחשים
עוד תתנגן בך השלווה
מחפשת דרכים, אבל
אנשים חולפים כרוח
לא מניחים בי את קסמם
כנראה שכח הכוח
וממעמקי הלב
בוקע קול קטן
שמפסל כמו האל
את דרכו של האדם
מנווטת את עצמי
לקולם של אחרים
לא מחפשת מה טוב לי
או איכן נמצא אושרי
אולי הוא כאן,
אולי אינו,
אולי בכלל למעלה
אלוקים, שמור לה על
נשמתה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|