חושך, את בוחרת לצאת רק עכשיו,
העפר מתנוסס אחריו כשובל,
קר את בוחרת בורחת רק עכשיו,
נעצרת מבינה לרגע מה שקורה
מה התחולל בך תקופה
ראית מכתב, נזכרת,
הבנת שוב, את מה שניסית להדחיק תקופה
נשענת על עץ, הוא לא יפיל אותך.
מוסר וערך שורשיו,  לא יפנה לך גבו.

חשוך וקר, את בוחרת לברוח
לאן את שואלת
יודעת שלא יהיה עונה
לעולם לא תהיה תשובה איכה  
דרך עפר ממנה תצמח

תהיה לעצים לשמיים עדה
יהיו הם לעזר הם והכוכבים
שלה בעבר כבר שיקרו,
לא שמרו הם עליו, אלא עליהם.