|
אתה מתיישב לאטך
מכחכח בגרונך
מנסה לפתור אותי
כחידה לא גמורה
טובעת בשלוליתי
כמו נשימה
מוציאה ומכניסה
נוזל אדמדם צלול
דגה משונה
יורדת עמוק
מחוג שעונך
מציץ באכזריות מוסווית
מזכיר (כבדרך אגב)
זוהי רק השאלה
הכל אדום
מסביבי
נשארה
רק
רקמה
עיניים לבנות
שרידי מבוכה
לשון כחולה
ממלמלת סליחה
גוש מצטמק
פועם
פעימה
אחרונה. |
|
|
אל נא תפתח לי
חלון
אמור רק
להזדהות
כי הבמה היא
חלום...
לעזאזל, שוב
נרדמתי על
המקלדת.
זוזו לסטרי, איש
סלוגנים להתפאר |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.