[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







גיא שמש
/
בוסה-נובה בכפר

והיא נכנסת לחדר שלו בשלוש בלילה. על הקיר באור הירח ג'יימס
דין שבור על האופנוע ודיסק של נירוונה, זה עם התינוק המהופנט
משטר כסף, מונח על השולחן הרבוע בין דפים דפים כתובים בצפיפות,
משהו שהיא לעולם לא תוכל לקרוא. היא מנערת ממנה את נעלי הבית
מפלסטיק, פושטת חולצה וחזייה, מכנסי טרנינג ותחתונים, וכשהם
מונחים בערבוביה על הרצפה היא עומדת מעליו ישן, מצונף בתוך
תוכו, חולם את החלומות הטרופים שלו לפני שיתעורר יום אחד.

ראתה אותו פוסע בשדות כמו מהלך בחלום ישן, נשרף וסופג שמן שמש,
רגליים על האדמה אבל הראש מעולם לא. מדליק סיגריה על מלבן
שעורה, מסתכל בתכלת כמו חלום עיוור וחי את הבינתיים שלו, בלי
מטרות ברורות, עם דרכים נבלעות בתוך ים. ישבה אמרה לו בוא שב
איתי, התחלקה איתו בריח זיעתה וריח הרפת הכבד. היו לו את כל
הסיבות להעביר אצבע על טבעת עורה בין הגרב למכנס, והיא משחקת
מול פניו באצבעותיה, מראה לו צורות, נטל זרת בפיו ולא שבע. זה
הצחיק אותה מאוד.

הייתה לו דרך משונה להביט עליה, כאילו היא פה ולא פה. כאילו
הוא חי בזיכרון, ולא בהווה מוחלט. על האוזן שלו צלקת ישנה של
עגיל, ועל צווארו מרשרשת חרש שרשרת כסף דקה. השיער שירד על
מצחו הגבוה שיווה לו מראה של בן כפר טיפוסי. היה מנגב את הזיעה
מהמצח והרקות ומערה לפיו את המים מחיוך של ג'ריקן. אמרה מה לך
עתיד, אמר מה לי הווה. לא הבינה.
פעם עמדה מחוץ לחלון המקלחת כשהוא התקלח. ניסתה לדמיין מה קורה
שם. מה חושב נער כשהוא מתקלח?

בכפר החשיכה סמיכה. אפשר לראות את הבנות באור זהוב שמגיעות
בזוגות או בשלשות ליהנות מיופיו הגברי של שומר הבודקה, ולמצוא
את החייתיות המנומסת מבין שורות המילים הנמסות בין שפתיו
ועצמות לחייו. מכונית שמגיעה באישון לילה, נבדקת ומוחזרת אל
השולח. סיגריה מהבהבת באחד החלונות קומה שנייה. אנשי עמל כפיים
בוגרים מסתובבים ריקים מכובד בגדיהם על סנדלים או נעלי בית
מגומי ומגששים את הכפר בשנתו הבלתי-עיוורת. והיא, המוצפת בעור
וזיעה פותחת איבריה אל אור הירח ומקעקעת את זה ההווה כלאחר יד,
כי אין דבר אחר.

מכוניות טסות מעל הגשר, מטוסים בשמיים, כוכבים כ-חול בעיניי
המסתכל. מישהו רץ אל החופש, מישהו חוזר אליו, מישהו רץ בחלום
אחר בובת סמרטוטים.
"תעשה לי מקום", היא מבקשת, ומחליקה במערומיה לתוך הסדין שלו.
הוא מבלבל את עצמו עם שאלות ותהיות והיא נצמדת אליו, מחפשת
באצבעותיה את המגע עם זכרותו בתוך תחתוניו.
"את הדרך אתן לך", היא אומרת, ולוקחת את כולו.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
הסתירה המילולית
טומנת בחובה
אוצרות נדירים.

מיומנו של אחד.


תרומה לבמה




בבמה מאז 27/8/07 21:53
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
גיא שמש

© 1998-2017 זכויות שמורות לבמה חדשה