מאז שאהבתיך מתוך גופי נבט הוא
ועם הזמן צמח והתעצם
היישר מתוך לבי גדל לו עץ כשלא הרגשתי
ומיופיו עמדתי מתפעל

וכשנגעתי בפנייך הפרחים פרחו בו
וכשליטפת אותי הציפורים צייצו
העץ הטיל צלו הרחק
ואת הבטת, וידעת
שרק שלי ורק שלך העץ

וכשנפרדו דרכינו ואת יצאת למסעך
שוב לא נראית
גם לא מהגבוהים בענפי
והעץ שבי עמד איתן
גם בסערות הכעס
ובגשם דמעותיי

הבטתי בעץ שלי ואז הבנתי
שלא מרחק ולא כאב ישבור אותי
אני העץ, ובי הוא פרי אהבתנו
ואחכה כששורשי עמוק באדמה
ויום אחד כשהשביל שוב יובילך אלינו
תוכלי לנוח בצלי.
בצל האהבה.