תמר יהודה / נטישה |
נופלים על פניי
צובעים בצבעים כהים
את עיגוליי עיניי
לו יכולתי לפתוח עכשיו דלת
אל תוך האור
הייתי הולכת, נוטשת
את מי שהשארת מאחור.
האנשים מסביבי כבר מזמן לא מבינים
איך הם רצים ואני בשלי
הם אינם יודעים
שאני בטיפוס והם במקומי...
לו ידעתי לאחוז במושכות,
הייתי נשארת
מחכה שעות על שעות
ההייתי מישהי אחרת?
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|