רוב ימות השנה אני גר
בביתי
עם דלת פלדה, עם חלונות כפולים
עם וילונות בצבע אויר חוצות.
לפעמים, כשהקרקע נעה בבית עמי
אני הולך לשם
בלילה בלילה
מביט בסדקים הנפערים,
בצרעת המפוררת את
חישוקי הברזל,
מלטף
את הקירות הדולפים דמעות
מאזין לשריקת הריאות של
עץ התאנה הזקן בחצר,
שם אני יושב על האדמה
לבדי
עד עלות השחר. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.