- שוב חלמתי עליו.
- ומה היה?
- אני לא זוכרת. אני רק יודעת שהוא היה ממש מוצלח.
- אז מה מפריע לך לכתוב אותו.
- אני לא יכולה לכתוב ספר שאני לא יודעת את התוכן שלו.
- לו רק יכולת לזכור את החלום...
- כן, לו רק י... היי, אולי?... אתה מוכשר מספיק?
- למה?
- לבנות מכונה שמקליטה חלומות, כמובן.
- את מתכוונת לעשיית משהו שאף מדען לא הצליח, על אף שהרעיון
קיים בערך מאז ומתמיד.
- אתה לא אמור להיות סוג של גאון?
- את יודעת שהבסיס התיאורטי היחיד של המכונה הזו מצוי בסיפורי
מדע בדיוני שונים?
- זה ישתלם לך.
- כן, מה תתני לי?
- אני...
- המם... מה את עושה...
- אתן לך...
- מתחיל להיות כאן חם, אולי כדאי שתתרחקי קצת...
- את מה...
- גם הורדת חולצה זה פתרון, אבל...
- שתמיד רצית.

- אז הוא הסכים.
- כן, ברור.
- בלי לבקש דבר בתמורה?
- הוא רוצה מקינטוש חדש. משהו דק וקל, יש לי את הדגם רשום
איפשהו.
- הוא לא יכול היה לחשוב על משהו טוב ממחשב?
- הוא קצת חנון, את יודעת...
- זה קצת מעליב.
- מאוד מעליב! אני כמעט התפשטתי שם כשהבטחתי בלחישה מפתה לתת
לו כל שירצה!
- זה לא מעליב, זה עלוב. התכוונתי לכך שהוא מחליף את השער לתת
המודע ולכל הרעיונות שלך במחשב נייד.
- הא, כן, גם זה.
- באמת התפשטת?
- מובן שלא, אני לא עושה דברים כאלו.
- גם לא בשביל הספר שאת כל כך רוצה לכתוב?
- לא! ברור שלא... מה פתאום...
- אהה. אגב עירום, את יודעת שברגע שתשיגי את המכשיר את תחלמי
רק על ימים בהם שכחת להתלבש, כן?
- אל תגידי את זה!
- אבל זה מה שיקרה.
- לא! עכשיו את תכניסי לי את הרעיון לתת מודע וזה מה שבאמת
יקרה.
- מובן שזה מה שיקרה.
- לא! את הורסת הכל!

- אז אתה הולך על זה.
- הבטחתי. ואני אקבל מחשב חדש ו...
- יכולת לקבל את הבחורה!
- אני לא רוצה שהיא תהיה שלי רק כי היא צריכה ממני משהו...
- היא לא תהיה שלך בשום דרך אחרת.
- כן, טוב...
- " אני רוצה מקינטוש דגם XTG666!". כמו אידיוט!
- אתה ממציא מספרי דגמים. והיא לא השאירה לי הרבה ברירות...
- חוץ מלשכב איתה!
- כן.
- אידיוט!
- אני לא מקבל עצות ממך! מתי לאחרונה דיברת עם נקבה?
- באמת רציתי לדבר איתך על זה...
- שתוק רגע, אני מנסה לברר אם שכחתי משהו.
- מה ברשימה?
- השגת מידע תיאורטי, השגת חומרים, בניית המכשיר.
- שלושה צעדים פשוטים.
- כן. תרמיל... יש. נגן קבצים ואוזניות... יש. שיעורי בית
בחדו"א...
- למה אתה צריך שיעורים?!
- אינטגרלים מרגיעים אותי!
- אתה אידיוט!
- אתה פטפטן!
- אז?! מה תעשה לי?
- חשבתי לקנות פירנאות... יש מבצע עליהם בחנות ו...
- בלו בלו בלו

- אתה צריך עזרה?
- הא?! רגע.
- שאלתי אם אתה צריך עזרה.
- הא, לא. תודה.
- אתה בטוח? אתה כאן כבר למעלה משעתיים.
- אני יודע. זה בסדר, מצאתי את מה שחיפשתי.
- ומה זה, אם אפשר להתעניין.
- סתם, חומר עיוני לעבודת מחקר שאני עורך.
- עבודת מחקר? אתה לא נראה כמו סטודנט... הו, סליחה שאני
אומרת, אני פשוט...
- לא, זה בסדר, אני לא סטודנט. עדיין.
- אז זה לבית הספר? כי לא ראיתי בעבר תלמידים שניגשו לאזור
ההוא.
- לא, לא, זה משהו עצמאי. אם אפשר, אני יכול לחזור לספר?
- כן, כן, בוודאי. סליחה על ההפרעה.
- תודה.
- אגב, כדאי ש...
- מה?!
- בלתי אפשרי אתכם הצעירים והאוזניות שלכם כל הזמן. אמרתי
שכדאי שתבדוק בסוף השורה, מדף שלישי מלמעלה.
- למה שא...
- מצטערת, חייבת ללכת. יש כאן עוד אנשים מלבדך, אתה יודע.
- אני...
- בהצלחה!

- היי, יש כאן מישהו?
- לא!
- מי זה היה?
- אופס, פישלתי.
- מי דיבר?
- בלו בלו
- אתה?!
- בלו בלו בלו!
- למה אתה אומר "בלו בלו בלו"?
- אמרו לי שזה הקול שאני אמור להשמיע.
- אהה. למה אתה בכלל משמיע קולות?
- פרויקט שהוא ניסה בכיתה ח', כדי להאריך את החיים של דג הזהב
המצוי.
- וזה הביא ליצירת תודעה?
- משהו כזה.
- תופעות הלוואי של הניסויים שלו מתחילות להדאיג אותי.
- אותך?! חשבי מה אמא שלו עוברת!
- כן, טוב. אז הוא סיפר לך על הפרויקט שלנו? הוא התחיל לעבוד
על זה?
- את זאת עם המקליט חלומות?! הוא לא מפסיק לד... כלומר, יכול
להיות שהוא זרק משהו לגבייך...
- כן? מה זה היה?
- שהתפשטת, ירדת על ברכייך בתחינה והוא ממש נאלץ לגרד אותך
ממנו או משהו אומלל כזה.
- אני רואה.
- כן, הוא ירד עלייך קצת אחרי זה, על זה שרצית לרדת לו... אבל
עזבי אותו, הוא טיפש. אני לא הייתי דוחה אותך.
- כן, קשקשים בכלל לא דוחים אותי.
- אאוץ'.
- בכל מקרה, איך הוא מתקדם?
- הוא מצא איזה ספר שמכיל תיאור מפורט של בניית המכשיר, הוא רק
צריך כמה חומרים כדי להרכיב את זה.
- כמו מה?
- את יודעת, מקרן, מסך, שני קילוגרמים של שוקולד...

- היי, ילד, מה אתה עושה פה?
- אני צריך... רגע, יש לי רשימה. את אלו.
- זו רשימה רצינית. מה אתה מנסה לארגן עם כל הציוד הזה?
- הקרנת שקופיות של התמונות שצילמתי במפרץ האלמוגים.
- חשבתי כך. בכל מקרה, אני לא יכול לעזור לך, אין לי מושג מה
רשום פה. מה זה שבבי אלפא-876-קנטמונמרסיפ?
- אני לא יודע, אבל אני צריך אותם.
- מצטער, לא יכול לעזור.
- אבל אתם החנות האחרונה! הצבא מזמין מכם, אמור להיות לכם
הכל!
- מאיפה שמעת את השטות שהצבא מזמין מאיתנו? הצבא מייצר את
השבבים שלו בעצמו.
- אוי, באמת.
- שמע, ילד, אני לא יודע מאיפה צצת ומה אתה רוצה, אבל אני לא
יכול לעזור ומציע שתלך. עכשיו.
- אני יודע שאתם מוכרים לצבא, אני אפרסם את זה אם לא תעזור
לי!
- ילד, רצוי שתשתוק כי אני עוד עלול למנוע ממך יכולת תקשורת
בטעות. לך מפה או שאגרום לך ללכת. ושוב, אין לנו שום קשר
לצבא.
- היא כל כך תשנא אותי עכשיו...
- היא?
- החברה שלי. לעתיד. עכשיו כבר לא... רציתי להרשים אותה עם
מקליט החלומות הזה, אבל...
- שמע, היית אומר. מקליט חלומות, הא? אני חושב שאני יודע מה
אתה צריך...

- היי... היי, חכי רגע!
- אל תתקרב!
- מה קרה? רק רציתי ש...
- מה קרה?! אחרי אתמול אתה מעז לשאול?
- מה, העלבתי אותה או משהו? מה היא אמרה לך?
- אותה? אותי!
- לא ראיתי אותך אתמול!
- בטח שכן. כשבאתי אלייך אתמול אחרי שקבעתי עם...
- כן, אני יודע שקבעתן. התעכבנו קצת עם ההתאמות, היא רצתה
להתקשר, אבל לא ענית. אז היא איחרה קצת, מה קרה? ממילא
כשליוויתי אותה למקום הפגישה את לא היית שם.
- איחרה קצת?! אני בכלל לא פגשתי אותה. אני באתי לראות אותה
אצלך, והיא לא הייתה שם, רק אתה וה... ראש החולני שלך! אמרתי
לך לא להתקרב!
- לא הגעת אליי הביתה! אולי תספרי לי את מה חושבת שקרה?
- לא חושבת, זה מה שקרה. אולי היית שיכור, או לחלוטין מסומם כי
זה התירוץ היחיד שאני יכולה לחש... לא חשוב, באתי וביקשת
שאצטרף אליכם לניסוי ו...
- מה?
- אל תקטע אותי, אידיוט.
- אל תקראי לי אידיוט.
- אפסיק ברגע שתחדל מלהיות אידיוט.
- אולי תמשיכי?
- אולי תסתום?! אני לא חייבת לדווח לך מה עשית בזמן שהיית, בוא
נאמר, מבושם? אני יכולה סתם לבקש מחבר שלי לשבור לך את כל
העצמות.
- הוא... די גדול, חבר שלך.
- כן, נכון.
- אז מה קרה?
- נכנסתי לחדר עם מקרן ושטויות, ואמרת לי לשכב על השולחן. יצאת
לרגע והבאת מיכל שוקולד מומס גדול למדי, מתוך כוונה ברורה
לשפוך את תכולתו עליי.
- הוו... והסכמת לשתף איתי פעולה?
- גם אידיוט, גם מנסה להתחיל עם החברה הכי טובה שלי, גם
סוטה...
- אני לא מנסה להתחיל אותה.
- אוי, באמת. אז אמרתי לך שהמקרן אמור להציג את החלומות שלה,
לא את הפנטזיות המלוכלכות שלך, והלכתי.
- טוב, זה לא הייתי אני. בטח הדג שלי שוב משחק בחליפה.
- דג? משחק? חליפה? תרגום ללא-חוצנים, בבקשה.
- יש לי דג עם תודעה ויש לי חליפה בדמות עצמי שתשב במקומי
בשיעורים, כי אני ממילא יודע את החומר. השילוב בין השניים יוצר
מצבים... די בעייתיים, כמו שראית בעצמך.
- בטח, יש לך דג עם תודעה וחליפה בדמות עצמך. איך לא חשבתי על
זה קודם.
- רגע, את מאמינה שאני גאון מספיק בשביל להמציא מקליט חלומות,
אבל לא כדי להעניק תודעה לדג - בטעות, אגב - או להכין חליפה
בדמותי?
- הגאוניות שלך לא כוללת את היכולת לשלוט בדגים מודעים, שבמקרה
גם לא יכולים לצאת מהאקווריום?

- אז היום נראה אם זה עובד.
- בלו בלו
- הוא הצליח להרכיב את זה, זה אמור לעבוד.
- בלו בלו
- לפי מה שהבנתי, איזה מומחה ללגו עזר לו לחבר הכול. לא שהבנתי
למה...
- בלו
- בטח שילם לו במשהו. מעניין במה יש לו לשלם, הוא לא עובד או
משהו. הוא לא רוצה את המחשב בסוף, את יודעת?
- בלו בלו בלו
- כן, בדיוק, גם אני חושבת שזה משונה.
- בלו בלו
- כן, שקלתי את האפשרות שיש לו מחשבות כחולות. אבל אני די
שתלתי לו אותן בראש ו...
- בלו בלו בלו
- כן, בסדר! זה לא שאני אעשה איתו משהו...
- בלו... בלו...
- לא, לא הבטחתי לו כלום. הבטחתי מחשב, הוא לא רוצה בו.
- בלו בלו בלו
- הו, שתקי, מה את יודעת. את בסך הכל דגה. ועוד לא אחת עם
מודעות!
- בלו
- כן, יש דגים עם מודעות!
- בלו בלו
- אני אקח אותך לאקווריום של אחד. לפי מה שהבנתי, באמת חסרה לו
חברה.

- אז אתה הדג?
- כן. ואני מתנצל על כל מה שקרה. עם השוקו...
- כן, זה בסדר. הם בפנים?
- ככל הידוע לי.
- היא ישנה.
- כך הבנתי.
- אתה רוצה לגמור כסושי?
- לא במיוחד.
- אז ענה ישירות. מה הם עושים שם?
- היא ישנה, הוא מתרוצץ ולוחץ על מקשים, הדבר הזה מקליט.
- אהה. הוא מקרין את החלום בו זמנית?
- אני חושב שכן, בשביל יש מקרן, לא?
- הא. אז אם היא נגיד חולמת את הסיוט המוכר על טיול יומיומי
ללא בגדים, הוא רואה את זה?
- אני מניח שכן... אבל...
- אני נכנסת.
- אסור!
- אני לא מקבלת הוראות מדגים.
- אסור להפריע! מה אם היא שוב קוראת בספר החלומי שלה ואת תעירי
אותה באמצע?
- מה אם הוא מטריד אותה מינית בזמן שהיא ישנה?
- זה לא מעיר אותה?
- יש לו דג מדבר, מה הבעיה להשיג סמי הרדמה?
- אני יודע שהוא קצת אידיוט בנושא בחרות, אבל אני לא חושב
ש...
- אתה דג. אתה לא חושב.
- תתפלאי, אבל אני אינטליגנטי מאוד!
- אז למה אתה באקווריום?
- צריך מפקדה לתכנן בה מדי לילה השתלטות על העולם.
- כמובן.
- היי, אל תלכי לשם! אסור להיכנס, את תהרסי הכל!
- מה זה "הכל"?
- המם... את תעירי אותה, כמובן. זה יהיה נורא.
- ההתרוצצויות שלו מסביב לא מעירות אותה?
- הוא עם גרביים. והדלת חורקת.

- אז מה, שוחה לפה הרבה?
- בלו בלו
- כן, אני יודע ששמו אותך באקווריום הזה רק עכשיו, אבל זרמי
איתי. הבנת, לזרום? הא, לא חשוב.
- בלו בלו בלו
- הבעלים שלך לא דיברה איתך על כל מה שקורה פה? כן, הבעלים
לשעבר, היא לא סיפרה לך?
- בלו בלו בלו
- נו, אז ידעת שאני מדבר בשפתם. שיבוש של ניסוי, רצה שאחיה
יותר, בסוף אני חושב יותר.
- בלו בלו
- לא, זה לא אומר שאני אלך למות ברגע שתשריצי. אני מבטיח, אני
מבטיח!
- בלו
- אז היא כתבה את הסיפור שלה?
- בלו בלו
- חה, ידעתי שזה ייכשל. זו בטח הסיבה לכך שלא שמענו ממנה עד
שהיא הביאה אותך.
- בלו
- אז היא חלמה בסוף על סיפור מדע בדיוני גרוע? במתכונת
סיפור-עם עם משימות?! אוי, מסכנה, עדיף היה לה לא לזכור!
- בלו בלו בלו
- מה?! אני לא מדבר רק עליה, אני כולי בעניין שלך! את זו
שמתנגדת כאן, אני רק ניסיתי לגרום לך להרגיש בנוח!
- בלו בלו
- מדוזות מדברות ושבבים ממשלתיים?! מאיפה תת המודע שלה שואב
רעיונות?
- בלו בלו
- ואין לך מושג מה הוא עשה כדי לאפשר לה את זה... הוא ירד
להומו!
- בלו
- כן, הוא היה איזה מרכיב פאזלים ולגו מדופלם, שכנראה רק הוא
יכול היה לחבר את הרכיבים ביחד. בכל מקרה, זה מה שהוא רצה
בתמורה.
- בלו בלו
- כן, אבל הוא חשב שיקבל הרבה יותר. אפילו על המחשב הוא ויתר,
האידיוט!
- בלו בלו בלו
- הו, אל תדאגי, עכשיו הוא יקליט את החלומות שלו ויבלה שעות
בצפייה חוזרת.
- בלו בלו
- כן, גם אני חושב.
- בלו בלו בלו
- בלו בלו, בלו בלו. בלו בלו בלו...