שוב אתה חושב לך, לאן אני הולך
מי יושב בשקט, מי מולך
ביתך מתרחק, את בתוך ערפל
לא עומד, אך לא נופל
ממשיך להסתכל, והכל מתבהר
הימים חולפים, ואני מתבגר
עוד הבנה, שערה לבנה
וגלגל מושך קדימה, לעבר המחר
אתה כבר מבוגר, ועיניך עייפו
נפשך כפי שהייתה, רק יותר מבינה
כמה רצון, וכח והרבה אמונה
בעיקר ביכולת להמשיך, להאיר
ולא לגרום ליום להחשיך. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.