בתשע התחיל הסרט. בשמונה ארבעים ושש יצאתי מהבית. בשמונה
חמישים וארבע שלחה הודעה. שאלה אם אני בא איתה לתל-אביב.
התקשרתי אליה. רצתה שאבוא לישון איתה ברחובות אבל לא יכלה
לדבר. בשמונה חמישים ושמונה טלפנתי לומר לה שאבוא. אמרה שהיא
מחכה לשיחה ממישהו חשוב ושהיא לא יכולה לדבר. בתשע התחיל הסרט.
בתשע ושש דקות התקשרה. נזכרה שלא רוצה לישון אתי באותה מיטה.
תיסע ברכבת. אני יכול להסיע אותה לתחנה אם אני רוצה, אבל היא
לא יכולה לדבר כרגע. סיכמנו שאהיה אצלה בבית בעוד רבע שעה.
בתשע ושש עשרה דקות הגעתי אליה הביתה. בתשע ושבע עשרה דקות
התקשרה לבקש שאבוא לקחת אותה מהטכניון. אמרה שיש רכבת בתשע
חמישים וארבע. אמרתי שאין לי אישור כניסה. אמרה שחייבת לסיים
את השיחה כדי שתגיע כמה שיותר מהר. בתשע עשרים ושמונה הגיעה
לשער המערבי. בקושי זיהיתי אותה. הסתפרה. בתשע עשרים ותשע
התקשרה למודיעין לברר מתי יש רכבות. אמרו לה בתשע חמישים וארבע
ובעשר חמישים וארבע. התקשרה למנחה שלה. ביקשה שייקח אותה מתל
אביב. אמרה לו שהיא לא יכולה לדבר. בתשע שלושים ושתיים הגענו
אליה לדירה. בעשר ושתים עשרה דקות סיימה להתארגן. בעשר וארבע
עשרה דקות יצאנו לתחנת הרכבת. בעשר עשרים ושלוש אמרה שאני נוהג
באופן שמלחיץ אותה. בעשר שלושים וארבע הגענו לתחנה. רצתה
להמשיך לדבר. נסענו לתל-אביב. באחת-עשרה שלושים ושתיים הורדתי
אותה בתל אביב. באחת-עשרה שלושים ושלוש יצאתי חזרה לחיפה.
בשתים-עשרה שלושים ואחת הגעתי הביתה. בשתים-עשרה ארבעים ושמונה
הלכתי לישון. כיוונתי שעון לתשע. מחר יום חדש.