קשה להבחין שזה נגמר
וגם אחרי ההכחשה עולה געגוע מר
ואם אני שוב כאן ומייבב
מעניין מה בגורלך, את שאליה אני כותב
מעבר לים או רחוב ליד
בכל מקום נמצא מקרה מיוחד
של אהבה נכזבת שלא צלחה וכשלה
של תשוקה עצומה שלא מומשה ומיד כבתה
וכותב לך מילים של שירה עצובה
במידה ויום אחד נשוב לשבת כך ביחד
ונקרא זאת למרות שזאת אשליה
וכמוה הכתיבה מקלה על הלילה
הקשה והקר שמזכיר לי אותך
באותו יום שהיה לי מאוד מוזר
ואתך נמצא אולי אהובך
ואולי אני עדיין בראשך
מטלטל את שלוותך במחשבות
געגועים לא נעלמים בקלות לכן הם בזיכרון
ואולי את צוחקת ועליי חושבת וגם
על ימים טובים יותר שידענו לייצר
בתוך המציאות הזרה שחיינו בה
השכלנו לוותר על מכשולי החיים
ומצאנו מנוחה במקומות הסודיים
ונחמה בשבילי הימים ואהבה בנשיקות וחיבוקים
אולי את צוחקת,
אני חושב לעצמי,
אולי את מחייכת שאת נזכרת בשמי
אני יודע שאצלי זה כך
ששמך עולה במחשבה אין ספק וזה מובטח...
צחוק גדול פורץ מנשמתי,
וצביטה בלב משתיקה אותו מיד.