אני יהיר במקצת
בנוגע לאופי
שהצלחתי ליצור
באהבה ובשופי
יהיר במקצת
בנוגע למה
שמשלים את "האני"
בדמות התמונה

אני נוהג לראותי
כאדם מיוחד
בולט בכרך
נוצץ מערד
בכל הנוגע
למרכיבי אישיות
אני אדם דיי נחמד
מלא אהבה ורעות

אך לעיתים זה קורה לי
כשאני נתון
בחלום בין ערביים
שט בעמקו של הלב...
יוצא וקורה
ששער חלוד
נפרץ באדיבותו
של רגש כואב

ומשהו קורה בי
איני עוד אני
השער פרוץ
ורוח קרירה חרישית
תכריז בתשוקה
בכמיהה ובצער
על הסדיסט המכני שבי
שיצא  כששבר את השער

הסדיסט המכני שבי
פועל כמו שעון
מתגלה בעת צורך
ממעמקי הארון
ויוצא לחפש
טרף חדש
בעיקר את  הרגש
כבשתו של הרש

הסדיסט המכני
מאבד סבלנות
הוא רוצה להנות
עד עמקי הסיפוק
הסדיסט המכני
מוצץ עד אין סוף
את רגשות האחר
את אחרון העצים שבנוף

וכשהוא מסיים
הוא חוזר לארון
שמוגן על ידי שער חלוד
וגדר של חרון
שתתפרץ ותגעש
אם מישהו יעיר
הערה כלשהי
על אופיו
של האיש היהיר.