לא מזמן לפני ששקעה השמש
לפני שהשמיים הפכו שחורים
ושפת הים הייתה מקום נוח לשבת בו
בני האדם היו אבודים
החיפוש אחר הלא נודע מטריף את החושים
אין לדעת מתי תבוא אהבה או אבירים על סוסים לבנים
בין הפינות החשוכות לרחובות השוממים היה הד שלא נשמע לאיש
צפירה חרישית שזמזמה באוזנינו
הסתכלות לכל הכיוונים לא עזרה למצוא את המתרחש
דפיקות ליבו פעמו בחוזקה ויכלו לשמוע את צעדיו הנוקשים במדרכה
הרמזורים כולם היו אדומים כאילו פסקו והתנועה בעולם עצרה מלכת
החתול אינו מיילל, הכלב אינו נובח
רק המים בקצה הנהר נשארו לזרום
כאילו לקחו איתם את כל המחשבות ואת כל הפחדים הצידה
ונתנו לאדם הבודד סופסוף לחיות
נתנו לו מקום חדש, נקי יותר
עם ריח של שושנים וטל בבוקר יום שבת
ולב שפועם, פעם אחר פעם אחר פעם. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.