ואחרי החגיגות הכי גדולות שלנו
אנו שבים להיות קטנים
לא בולטים
שבים לפשטות
כי תמה החגיגה
ומלפנינו רק שגרה
ואחרי האהבות הכי גדולות שלנו
אנו שבים להצטנע
להיות באמת
אך בקטן
אין עם מי
או בפני מי
להתפרע
בחגיגות הגדולות שלנו
אנחנו מעתיקים עצמנו
כמו נמכרים באלפי עותקים
לכל איש העובר על פנינו
וגם באהבות
הכי גדולות שלנו
אנחנו נהיים לאימפריה עצמית
בין אישית
מתבצרים בתוך עצמנו
ואוהבים
את המקום, את הזמן
לעיתים
אף את עצמנו
אך לאחר כל אלה אנו חוזרים
אל הפינה הקטנה
מתגמדים אל מול
החגיגות, האהבות
הגדולות, המתיישנות
הכל שב להיות באמת
אך בקטן
אנחנו, המקום והזמן.
היינו חתיכה דשנה בתוך עוגת העולם השיכור הזה
וכעת,
רק פירור קטן שנותר
לאחר שמישהו אחר זלל את
האהבות הכי מתוקות שלנו. |
