דיה רוד / לשומרי הסודות |
כמה זמן נותר עד שישכח הגעגוע?
במתיקות צורבת אנעים זמני
כתם סגלגל שנוצר בהזיה
מותיר זיכרון שנשמר בדמעה
להטיל את הפור וציפייה בליבי,
שערותיי אינן שלי, צמרמורת בגופי
בבלבול שבין מינים
תועה נשמתי בניסיון לרצות אחרים
תבליט בהונות מכוסה בתכריכים,
מעין צירים בבטני מכים
לאחוז בך בחזקה בל תיפול,
לפיתת לילה קריר הרחיקה בינינו אתמול.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|