כרצותעיני חמדתי אודם שקיעה
כפעומליבי נהרתי סחפדם
להתנזהירות מגע לא ביקשתי
אך פסגות הררי משוכות לענניה
ושלג לא ילביננה החורף

כהנחיל עצמי לאבנים חלוקים
ניטוף יחדור את ליבם
אך ייבש הנחל ועציו חלולים
היתשבירות מעוזי הנבדל

כהלך ירק שורשו פירותיו
כך קבור אנוכי בין תולע
לחגב
ואין שימשכני לצוף בטני
כך נותר במחשך הנכזב

אך לא אתן את מעופי לגדוע
להמשיך להשריש קרניי אל האור
ובמקום אשאר טועהנטוע
עד אאמץ ללבי ידנוטה