בראשית השיר נבראת
מילה.
אך איך תאמר או תקרא באין אדם.
אז המציא עצמו אדם
וכדי להצדיק השיר המציא
אל הכוונות הטובות.
ויהי ערב ויהי בוקר
שיר ראשון
עם ההכרה בכוונות הטהורות
נבדלו כל רגשיו
וגחמותיו הגשמיות
ומצא עצמו משקר
לעצמו,
אז המציא האומנות המתחקה
אחר אמת חמקמקה
ויהי ערב ויהי בוקר
בית שני
עם הזמן בקעו עוד
צירופימילים
לכדי שבירת קליפתה
העדינה
של השפה הבלתי מגשרת.
אינאומנותבאינמענלתקשור.
ויהי ערב ויהי בוקר
נקודת מפנה
כמו התחברות המילים
שאף האדם שהמציא עצמו
להמציא לעצמו חברה
גשמית בפועל,
אך סופקו לו רק
שמות תואר.
ויהי ערב ארוך מאוד
ולא ידע את נפשו מבדידות
אז יצר כפל לשון,
וראה פעמיים כי טוב.
מתוך שניותו התפתח
אדם אחר
והיה לפועל מחריב
שאונו לא ימנה
אדם אחר המפציר לבטא
כעסו על הבדידות
השכים ואחז באבן הלב
חבט עד זוב בראשו ובחזהו
והלעיט הלילה רוחות שחור
לשאת זעמו איתם
ובליטוף אור ראשון
מצא עצמו מאוחה
סלח, השלים, קיבל
הבין, פועל, יכול,
להיות, סביל.
הרים זרד
ועל החול החל
מאמנומנותו. |
