פתחת אותי כמו ספר, עמוד אחרי עמוד
דילגת בין דפים, וחלקם קראת בעומק, ושוב
סיפרתי כל מה שרק לבך ביקש לדעת
סיפרתי כל מה שלא העזתי את עצמי לשאול
את לא יודעת מה הולך אתך, במסווה של משונה
משחקת אותה דואגת לעתיד ולחברה
לרגע התפוררה מסכת המסתורין הזאת
כשניסית להבין אותי, או כך אמרת לפחות.
איך בכלל לא התכוונתי להוציא אותך משלוותך
כשאמרתי שהעולם שייך לך ואת לו , ושתוכלי הכול, אם תאמיני.
אולי את סתם חושבת איך היה יכול להיות בלעדיו
אולי את סתם חושבת שאת, אנחנו, שוב בסתיו.
את לא באמת רוצה לדעת, לא רוצה להכיר או לראות
מדברת ללא נחת, על המציאות המוזרה הזאת
מתעניינת בקליפה כאילו זה גרעין משמעותי
את לא באמת רוצה להכיר אותי.
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.