דוד לביא / ''בעבר'' |
כשהייתי חולה והיית לצידי,
לא הבנתי,
לא ראיתי את כאבך,
כי כאב לא על המתים כאבת,
אלא על חייך,
על עברך על מחוזות ילדותך על חבריך,
על חופש אמיתי על שחרור,
שלא בחייך כעת.
בגרת והלכת,
רחוק מבראשית את מוצאת את החופש,
את השחרור,
עת השתחררת ממני.
היי שלום.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|