לא בעובדות תשתפי,
                    בסיפורים, השקפת חיים,
             במשמעות נסתרת, בדברים שקרו,
            מעשים שנעשו, בתשוקות שלא מולאו.
                      צערי רב על שתיקתך,
                           על כי רחקת,
                     בכוח המחשבה מחקת,
                  לא אמרת לי דבר, רק רמזת.
      לא השכלתי לקרוא רמזיך, שקוע הייתי בזיו פניך,
          לא חשבתי סוף יבוא, לא דמיינתי עצב כה.
              ולהביט בצללית פניך, וקרה את אליי,
                כי לא נשאר מליבך שכה אהבתי,
                      את אחרת, מי את?
                          לא תרצי עוד,
                            לא תגעי.
                    ואני שבור כי שקעתי בך,
                        כי היית לי חיים.