דוד לביא / ''הארץ'' |
בעיתון כתבו,
צדק ושוויון, חופש תרבותי, לגלות את עצמך, לבטא את דעותיך.
שמעתי על זה ממנה, היא ספרה לי ואמרה שלא אבין,
דברי מתריסים, לא חודרים מנגד מכעיסים.
לקבל את השונה, לאהוב לחבק, את הקיים למחוק, הוא לא קורקט.
אני ואפסי עוד, כל עולמי הוא בידי.
ואתייצב כמנגד, כסכר אהיה.
ולסכר נהר, גועש ומוזן, סיפורים ומחשבות, הבטחות אושר מתוקות.
והובסתי.
תמיד אדע את שסיפרה ומילותיה אין בהן חמלה,
מוות איטי, בטביעה, אין חמצן.
בעיתון כתבו שיש מחר,
היוולדה של חוויה,
הארץ שלה,
והיא אותה חיבקה.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|