דוד לביא / ''טובה'' |
כי אלמלא, באבדון נתלתה,
טובה הייתה כי רצתה,
ובאושרה טובתה ביקשה.
בצר לה, טובתה ביקשה, טובה היא להיות,
ובטובתי דרשה - "עליך לחיות".
ובטובתה דאגה ובדאגתה הטובה,
לא טובה היא לי - לא עוד.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|