|
מנותק מהעולם
ושוכח את כולם
רק בוהה בכוכבים
ולועס מה שבפנים
באין סוף של היקום
מרחף ללא קיום
לא שומע מה אומרים
לא איכפת מאנשים
שום דבר אינו חודר
והזיכרון חוזר
בין חיים לבין מתים
אני שט עם הדגים
והזמן נשאר עומד
הוא כמוני קצת בודד
והלילה לא עובר
והבוקר מאחר
והגוף פתאום רועד
והמוח שוב עובד
לעצמי אומר שלום
נפגש אולי עוד יום |
|
|
כולם כבר מכירים
את חוק מרפי
שאומר שתמיד אבל
תמיד פרוסה
מרוחה - כשהיא
נופלת, תמיד היא
נופלת על הצד
המרוח,
יש לי פיתרון,
או להעיף את
הפרוסה ורק אז
כשהיא על הריצפה
למרוח אותה,
או למרוח את כל
הריצפה, ואז
פשוט לזרוק
פרוסות לחם!
שאול מהמוסד,
בהצעה לשיפור
התרבות
הקולינרית. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.