|
שפות שונות כל כך מקיפות אותי כמו קיר
יושב בטרמינל בלי להכיר
מנסה בכל הכוח עלייך לא לחשוב
אך זיכרון נואש את ליבי מפציר
לחשוב עלייך כך אחרי כל הבושה
מכאיב כמו אגרוף בנשמה
ואין שינה קדושה לסגת ממכאוב
וגשם של דמעות צובר עוצמה
ואין שפה אחת בכל רחבי טבל
בה לא ניתן ביטוי לאיש סובל
ופה בטרמינל, כשעול עולה באוב
סבלם של אחרים, עטי מוהל
כי מה הוא סבל גס של לב שבור אחד
לסבל של תינוק שהתבטל
ומה היא עוד פרידה בחיים של משוחד
למישהי שדוד שלה בועל
אין ספור שפות עולם מדוברות במעבר
שבו אין ספור חיים סתם נפגשים
ואין מקום מושלם יותר לסגור כאב עבר
אם לא בין מיליוני נפשות סובלים |
|
|
אוכלים עכשיו,
נכון?
אחרי זה שוטפים
כלים.
אם נשטוף, יהיה
לנו נקי
אם לא, יהיה
מלוכלך ויהיה
לנו לא נוח
אם נזרוק, הרי
שלא זורקים כלום
וזאת עבירה על
החוק הפולני.
עכשיו, זה
במעגלים
חיצוניים.
לא שטפת כלים,
יבואו אנשים
יחטפו חררה,
יברחו
לא יהיו לך
חברים ובסוף
תבשלי רק לעצמך
תשבי בבית
ותסבלי מחיים
בודדים וערימות
כלים.
מסקנה, צריך
לשטוף כלים
הפולני מחנך את
ילדתו |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.