עוד נשימה קצרה, עיניים אדומות
כאב שלא עוזב כמו צלקות
שנשארות אתך גם כשהיום עובר
ושום דבר לא משתנה.
הטוב הופך לרע ואיפה החומות?
כבר אין מי שיגיד לך לבכות
על החיים שלך, קשה להתגבר
מתי הכול יהיה שונה?

ניסית לדמיין את עצמך
כלוא בתוך תמונה כל כך אחרת
שאיש אחד עיוור צייר
הלילה בא - אתה עוד ער
ושוב חושב; "ממה אתה בורח כל הזמן?"
עוד יום נתלש כמו דף מהיומן
השקר שמתחיל בנקודה שהאמת נגמרת...
וכלום לא משתנה, אתה לבד
רק התחושה נשארת.

עוד נשימה קצרה, לישון שלוש שעות
הפחד שנמצא בתוך שירים
שנשארים אתך גם כשאתמול חולף
ושום דבר לא משתנה.
מתוק הופך למר ואיפה הדמעות?
כבר אין מי שיסביר לך דברים
על החיים שלך, כמו עור שמתקלף
מתי הכול יהיה שונה?

ניסית לדמיין את עצמך
כלוא בתוך תמונה כל כך אחרת
שאיש אחד עיוור צייר
הלילה כאן - אתה עוד ער
זה שוב כואב, ממי אתה בורח גם עכשיו?
חלום שלא תחזור יותר אליו
השקר שמתחיל בנקודה שהאמת נגמרת...
וכלום לא ישתנה, אתה לבד
רק התחושה נשארת.