|
עוד נשימה קצרה, עיניים אדומות
כאב שלא עוזב כמו צלקות
שנשארות אתך גם כשהיום עובר
ושום דבר לא משתנה.
הטוב הופך לרע ואיפה החומות?
כבר אין מי שיגיד לך לבכות
על החיים שלך, קשה להתגבר
מתי הכול יהיה שונה?
ניסית לדמיין את עצמך
כלוא בתוך תמונה כל כך אחרת
שאיש אחד עיוור צייר
הלילה בא - אתה עוד ער
ושוב חושב; "ממה אתה בורח כל הזמן?"
עוד יום נתלש כמו דף מהיומן
השקר שמתחיל בנקודה שהאמת נגמרת...
וכלום לא משתנה, אתה לבד
רק התחושה נשארת.
עוד נשימה קצרה, לישון שלוש שעות
הפחד שנמצא בתוך שירים
שנשארים אתך גם כשאתמול חולף
ושום דבר לא משתנה.
מתוק הופך למר ואיפה הדמעות?
כבר אין מי שיסביר לך דברים
על החיים שלך, כמו עור שמתקלף
מתי הכול יהיה שונה?
ניסית לדמיין את עצמך
כלוא בתוך תמונה כל כך אחרת
שאיש אחד עיוור צייר
הלילה כאן - אתה עוד ער
זה שוב כואב, ממי אתה בורח גם עכשיו?
חלום שלא תחזור יותר אליו
השקר שמתחיל בנקודה שהאמת נגמרת...
וכלום לא ישתנה, אתה לבד
רק התחושה נשארת. |
|
|
הבית התחיל
להיות קטן מידי
אז יצאתי החוצה
כדי לעבור דירה,
אישה אחת צרחה,
ומישהו תפס
אותי, ועד שלא
התחלתי לבכות
הוא לא עזב. כבר
חשבתי לחזור
חזרה, אבל הוא
שם אותי על
האישה והלך
תאמינו לי ככה
בדיוק זה היה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.