היא לבשה מלמלה
בעודה מלמלה
משהו על שנינו
מלמול על עצמה

לא הבנתי מילה
כשישבתי מולה
תלתל ממוללת
ממלמלת כולה

יש לך משהו בשפתיים כשאת אומרת...
אני רוצה שתשתקי כשאת אומרת "מון אמור"
יש בי משהו מס-שפתיים כשאני אומר את
אותם השקרים חזרה, כי זה מרגיש שאני אמור

אני חשבתי שטעיתי
אני ישבתי ותהיתי
תהיות על אתמול
תהיות על בחוץ

לא הבינה מחשבה
אפילו לא אחת טובה
לחצה שאומר משהו
אמרה שאני לחוץ

יש לה משהו בשפתיים כשהיא אומרת...
אני רציתי שתשתוק כשהיא אמרה לי "מון אמור"
יש בי משהו מס-שפתיים כשאני אומר את
השקר הזה, זה מרגיש שאני אמור

אז דיברנו ובידרנו
ושכבנו וחשבנו
על משהו אחר

אז אמרתי ומיררתי
ושילמתי ושלום
אז למה פתאום

יש לך משהו בשפתיים כשאת אומרת...
אני רוצה שתנשקי כשאת קוראת לו "מון אמור"
יש בי משהו מר-שפתיים כשהוא אומר את
השקר ההוא, כי זה מרגיש שאני אמור