רביד ניימנד / יותר מדי מולקולות |
אתאיסטים מתים ; טרוריסטים מתים ; אמהות מתות ;
אלוהי העברים חוטא בכתיבה ; אני חוטא בכתיבה ;
אני חוטא רק בחטאים משעממים ומתרשם
שילדים שואפים אבקת שוקולד ; ששאיפותיהם זהות ;
שאף אחד כבר לא רוצה להיות אף אחד
אשמתם רשומה בגני השעשוע
על בדלי הסיגריות המלטפים למגלשות את הסולם
פתאום הם נערים ועוזבים את אולם הצחוק
הנערים עוזבים אבל הריח נשאר
של כתפיים שמוסמרו לתיקים
וחלב נחמץ בבוסר שדיים
הנערים זורמים אל השדרה
כמו דם מחתכים
מתכהים בשוליים
רעננים במרכז
וכל הדלתות שנפתחות בערב כזה
Count the mud drops on my forehead
טווים את קשריהם אבל שיני הפנינה שלהם יודעות
העניבות ושמלות הערב שלהם צוחקות מאחורי
ומלפני גבם תראה את זה הם אומרים
ומתכוונים תראה אותי איך אני זוהר כמו חלב
פורמים וטווים שוב כל ערב מחדש
כמו סבתא סורגת ביום וחתול משתובב בלילה
אין זמן לריב הם מתכנסים זה בזה
חופפים זה את זה גאומטריה תזזיתית של
גופים שמידתם זהה
מתחת לשכבת הבשר היפה הזה יש להם לב הם אומרים
מתכוונים אכלתי את שמונה זרועות התמנון חי-נע-ונד
עכשיו הבטן רוחשת לוחשת נפגש בשירותים
ונעסוק ברה-אורגניזציה של גפינו הנעלים
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|